עצירות או סרוב להתפנות אצל ילדים עם אוטיזם: מה קורה בגוף שלהם ואיך אפשר לעזור

עצירות היא תופעה שכיחה בקרב ילדים עם אוטיזם, וזה יכול להיות מאוד לא נעים ומאתגר עבורם וגם עבורכם, ההורים. העצירות יכולה לנבוע מגורמים שונים, כמו שינויים בתזונה, חוסר פעילות גופנית, תרופות מסוימות, ואפילו גורמים רגשיים או תחושות של אי נוחות וחרדה. אבל מה באמת קורה בגוף שלהם כשיש עצירות?

למה עצירות נפוצה יותר אצל ילדים אוטיסטים?

• רגישות חושית - חוויות לא נעימות בשירותים או בזמן יציאות

• בעיות תזונתיות - תזונה מוגבלת או בררנות קיצונית באוכל

• בעיות תקשורת - קושי להביע אי נוחות או צרכים

• שינויים ברוטינה - מתח מלחץ או שינויים בסביבה

• תופעות לוואי של תרופות - במיוחד תרופות נוירו-פסיכיאטריות

ראשית, איך מוגדרת עצירות?

עצירות אצל ילדים, במיוחד אצל ילדים עם אוטיזם, יכולה להיות קשה לזיהוי כי הם לעיתים מתקשים להביע את תחושותיהם. הסימנים העיקריים שכדאי לשים לב אליהם כוללים תדירות יציאות נמוכה (פחות מפעם ביום), מאמץ או כאב בעת היציאה, צואה קשה ויבשה, לעתים צואה דמויית כדורים קטנים ״צואת גללי עזים״ ונפיחות בבטן.

ילדים עם אוטיזם עשויים גם להימנע מהליכה לשירותים או להראות סימני מצוקה, כמו התנהגות עצבנית, חוסר שקט, ואפילו סירוב לאכול, בעיקר ירקות ופירות טריים.

גם מעבר בן ימים או תקופות של עצירות ושלשולים לסרוגין הינה נפוצה בילדים עם אוטיזם ודורשת טיפול.

האטה בתנועת המעיים

המעיים שלנו מתכווצים באופן קבוע כדי לעזור להוביל את המזון דרך מערכת העיכול. אצל ילדים עם אוטיזם, תנועת המעיים יכולה להיות איטית יותר כבר מהלידה. הרבה ילדים עם אוטיזם נולדים עם נטייה לתנועת מעיים איטית יותר, מה שיכול לגרום לעצירות כרונית. בנוסף, תזונה לא מאוזנת, רגישויות למזון, או אפילו מצבים רגשיים שמגבירים מתח יכולים להאט עוד יותר את התנועות האלו, ולהוביל לצואה שנשארת במעיים זמן ממושך, מתקשה ומתייבשת.

ספיגת נוזלים מוגברת וחזרת רעלים לגוף

כשחומרי המזון עוברים במעיים, הגוף סופג מהם נוזלים. אם הצואה נשארת זמן רב מדי במעיים, הגוף סופג ממנה יותר נוזלים, וזה הופך אותה לקשה ויבשה יותר. בנוסף חלק מהרעלים עלולים לחזור בחזרה לתוך הגוף. אצל ילדים על הספקטרום, זה עלול לקרות לעיתים קרובות יותר בגלל קושי בשתייה מספקת או תזונה לא מגוונת.

גורמים רגשיים

קושי רגשי יכול גם הוא לתרום לעצירות, במיוחד אצל ילדים עם אוטיזם. לפעמים, חוויה לא נעימה סביב היציאה, כמו כאב או אי נוחות, או לחץ של ההורים לעודד יציאה עלולים לגרום לילד להימנע משימוש בשירותים. יש לזכור כי ילדים על הספקטרום נוטים להיות רגישים יותר מבחינה רגשית מאשר ילדים נוירוטיפיקלים, ולכן כל חוויה שלילית עשויה להשפיע עליהם באופן משמעותי יותר. תחושת הלחץ סביב נושא היציאות יכולה להוביל להימנעות, מה שמחמיר את הבעיה.

גזים ונפיחות

כשיש עצירות, המזון שנשאר זמן רב במעיים יכול להתחיל להתפרק ולהתסס. זה עלול להוביל להיווצרות גזים ולנפיחות, מה שיכול לגרום לילדים לחוש אי נוחות וכאבים בבטן. עבור ילדים עם אוטיזם, תחושות אלו עלולות להגביר את החרדה וליצור תגובות חזקות יותר מאשר אצל ילדים אחרים.

תחושת מלאות וכאבים בבטן

עצירות גורמת לתחושת כבדות ומלאות בבטן. אצל ילדים עם אוטיזם, תחושת אי הנוחות הזאת יכולה להוביל לתגובות כמו התנהגות עצבנית, חוסר שקט, או סירוב לאכול. הכאבים והלחץ בבטן עלולים להיות מטרידים במיוחד עבורם, כי הם עלולים להתקשות להביע את התחושות האלו במילים.

מתח ועייפות

עצירות יכולה לגרום לעייפות ולמתח מוגבר, מה שיכול להקשות על ילדים עם אוטיזם לנהל את שגרת היום-יום שלהם. כשיש בעיות עיכול, הגוף משקיע הרבה מאמץ, וזה יכול להוביל לעייפות ולהחמיר התנהגויות הקשורות למתח או חוסר נוחות.

מתי לפנות לעזרה מקצועית - במיוחד כשיש סירוב

פנו לרופא מיד אם:

• הילד לא התפנה יותר מ-3 ימים ומסרב בכל תוקף

• יש כאבי בטן חזקים עם בכי או צעקות

• הילד מסרב לאכול או לשתות

• יש דם ביציאות או בביגוד התחתון

• הילד הופך אלים או פוגע בעצמו בגלל אי הנוחות

• יש "דליפות" - סימן לעצירות חמורה שדורשת טיפול מיידי

כשהילד מסרב להתפנות

1. זיהוי הסימנים כשהילד "מחזיק" במכוון

   סימני אזהרהף

   • בטן נפוחה וקשה

   • ירידה בתיאבון

   • עצבנות או התנהגות שונה מהרגיל

   • כאבי בטן או בחילות

   • "דליפות" קטנות - סימן לעצירות חמורה

   • הילד מתכווץ או מתמתח בצורה מוזרה

   • הולך למקומות מסתור

   • מסרב לשבת או משנה תנוחה

   
   

2. הבנת הסיבות לסירוב:

   חשש מכאב - ילדים שחוו כאב בעבר עלולים לפחד

   רגישות חושית - מגע של יציאה קשה יכול להיות לא נעים

   איבוד שליטה - תחושת חוסר ביטחון או פחד מהתהליך

   משחקי כוח - ילד עלול להשתמש בזה כדרך לשלוט

   בעיות תקשורת - קושי להבין או להסביר את התחושות

   
   

3. הענות מידית:

   הציעו הפסקה ממה שהילד עושה

   עבדו ביחד לשירותים ללא לחץ

   השתמשו בהסחות דעת חיוביות

   חזרו לניסיון מאוחר יותר אם לא הצליחו

אז איך אפשר לעזור?

• שתייה מספקת: עזרו לילדים לשתות מים לאורך היום. אפשר לנסות גם שתייה טעימה יותר כמו חליטות קרות ללא סוכר כדי לעודד אותם לשתות.

• תזונה עשירה בסיבים תזונתיים: הוסיפו מזונות כמו פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות לתפריט היומי. אפשר להציע אותם בדרכים יצירתיות כמו שייקים, פירות יבשים, או אפילו חטיפי אנרגיה עם סיבים.

• פעילות גופנית: פעילות גופנית מעודדת את המעיים לעבוד טוב יותר. אפילו משחק בחוץ, הליכה קצרה ובעיקר קפיצות על טרמפולינה יכולים לעזור.

• שגרת התפנות קבועה: נסו להרגיל את הילדים לשגרה קבועה בשירותים, למשל אחרי ארוחה. זה עוזר לגוף להתרגל ולשפר את פעילות המעיים.

• יצירת סביבה תומכת: שירותים ידידותיים לחושים - תאורה רכה ומתאימה, הפחתת רעשים מפריעים, כסא מותאם לגובה הילד וכריות רגליים לתמיכה

• יצירת אסוציציות חיוביות: אל תהפכו את זה למאבק כוחות, הציעו פעילויות מהנות בזמן ישיבה על האסלה (ספרים, משחקים). העזרו בחיזוקים חיוביים במקום לחץ

• טכניקות הפחתת מתח: אפשרו לילד לקחת איתו חפץ מנחם, השתמשו בטכניקות הרגעה (נשימות, מוזיקה) ודברו על התחושות בגוף בשפה פשוטה

• שימוש בעזרים ויזואליים: תמונות המראות את התהליך, לוח שכר עם מדבקות לעידוד

  סיפורים על דמויות שהילד אוהב שגם עוברות את התהליך או יצירת רצף של פעולות מצולמות

• טכניקות עזר פיזיות: עיסוי עדין בכיוון השעון סביב הטבור, תרגילי נשימה עמוקה ותנוחות יוגה פשוטות כמו כיפוף הברכיים אל החזה

לסיכום

טיפול בעצירות אצל ילדים אוטיסטים דורש גישה מקיפה הכוללת תזונה, סביבה תומכת ויצירת רוטינות. חשוב לזכור שכל ילד שונה, ומה שעובד על אחד לא בהכרח יעבוד על אחר. התאמה אישית וסבלנות הם המפתח להצלחה.

הטיפים הללו הם להנחיה כללית ואינם מחליפים ייעוץ רפואי מקצועי. תמיד התייעצו עם רופא הילדים או גסטרואנטרולוג ילדים לפני שינויים משמעותיים בטיפול.