סוגי תרפיה באומנות - מדריך מקיף

פרק ראשון - תרפיה באמנות פלסטית  

זוהי צורת התרפיה המוכרת ביותר, המשתמשת בחומרים פלסטיים כמו צבע, עפרונות, חומר וקולאז'. המטופלים יוצרים אמנות וחוקרים את משמעותה הרגשית בליווי המטפל.

הטכניקות המרכזיות כוללות:

• ציור חופשי וביטוי בציור - לילדים מוצע מגוון רחב של צבעים, עפרונות, מכחולים, צבעי ידים ועוד, מתוך הבנה שהבחירה היא חלק מהביטוי האישי. היצירה יכולה להיות ביטוי חופשי, או עם הכוונה עדינה מצד המטפל/ת.

• עבודה בחומר - מאפשרת חיבור לתחושות גופניות ועוזרת במיוחד במקרים של קושי בויסות רגשי ואגרסיות, ולילדים שחווים קשיים בויסות חושי ונמנעים ממרקמים מסוימים או נוטים למגע אינטנסיבי.

• קולאז' - שימוש בתמונות קיימות ליצירת נרטיב אישי, מתאים במיוחד לילדים שלא מרגישים בנוח להתחיל מיד לצייר או לפסל בחומר, ולילדים עם בטחון עצמי נמוך שחוששים מתוצאה "לא מושלמת".

• ציור מנדלות - יצירה מעגלית המסייעת להרגעה וריכוז, יעילה במיוחד לויסות רגשי ולשיפור קשב וריכוז.

• ציור מנדלות - יצירה או צביעה מעגלית המסייעת להרגעה וריכוז, יעילה במיוחד לויסות רגשי ולשיפור קשב וריכוז.

• נוירו-תרפיה - מדובר בציור אינטואיטיבי מופשט, שלאחריו מתבצע תהליך של ריכוך הפינות החדות. תהליך זה, מעבר להיותא מרגיע, משפיע על תפקוד המוח במצבים של חרדה, התמודדות עם משברים ואובדן, ומייצר חיווטים מחדש.

  

  
  

מה אפשר לעשות בבית?

קודם כל - מה לא לעשות: אל תנסו לאבחן את היצירה של הילדים שלכם. כל פרשנות שלכם עלולה להזיק יותר מאשר להביא תועלת. המטרה המרכזית ביצירה משותפת של הורים וילדים היא לתת לילדים מקום לביטוי אישי, לאפשר פתח לשיח מבלי שהילדים ירגישו שחוקרים אותם, ובעיקר - לצבור חוויות טובות ומיטיבות.

1. יצירה כחלק מסדר היום - קבעו שעה ביום שבה יוצרים. זה יכול להיות לפני ארוחת הערב או לפני מקלחת. היצירה תהפוך לשגרה, ובכל מקרה זה עדיף על עוד שעת מסך...

2. מגוון ובחירה - ודאו שלילדים יש מגוון חומרי יצירה בהישג יד. בכל יום הילד בוחר סוג מסוים של צבע (גואש / עפרונות / פנדה / טושים...), או חומר (פלסטלינה / בצק / חימר...), וכו'.

3. נוכחות הורית - אתם יכולים ליצור עם הילדים, או לשבת לידם ולהתבונן. אפשר גם להושיב אותם לצייר לידכם במטבח בזמן שאתם מכינים את ארוחת הערב, ומדי פעם להגיב להם על עבודתם.

4. חיזוקים חיוביים - ברור שלא כל ציור הוא יצירת מופת, אבל בכל ציור יש ביטוי עצמי של הילד והילדה שלכם, ועל זה מגיעה להם הכרה והערכה.

5. שאילת שאלות - כאשר הילדים מגישים לכם יצירה שהכינו, לא מספיק רק להתפעל, נצלו את זה להתחיל שיחה. למשל: אם ציירו בית - אתם יכולים לשאול שאלות כמו "מי גר בבית הזה?", "מי גר איתו בבית?", "האם הם אוהבים לגור בבית הזה?", "האם הם מרגישים בטוחים בבית?".

6. הכוונה עדינה - מבלי להכריח ורק אם הילדים פתוחים לכך, אתם יכולים להציע להם לצייר מצבים ספציפיים. למשל: ציור של ילדים בגינת משחקים, ציור של הגן, או הכיתה בבית הספר. ולאחר מכן בקשו שיספרו לכם מה קורה בציור. הטריק הזה עובד גם עם ילדים סגורים שלא משתפים בדרך כלל.

פרק שני - תרפיה באמצעות מוזיקה ותנועה

בטיפול זה משתמשים במוזיקה ובתנועה כאמצעי לשיפור האינטגרציה הרגשית והפיזית, לפיתוח תקשורת חברתית ולביטוי והתפתחות רגשית. הטיפול מבוסס על הקשר ההדוק בין גוף ונפש, ומתאים במיוחד לילדים עם קשיי קשב וריכוז ולמתקשים בויסות רגשי. השיטה מספקת לילדים כלים חדשים לביטוי עצמי, לפיתוח מיומנויות חברתיות ולחיזוק הקשרים עם הסביבה.

במהלך המפגשים מתרגלים הילדים טכניקות שונות כמו:

• האזנה פעילה - עיבוד רגשי דרך האזנה ממוקדת למוזיקה. הילדים לומדים להקשיב למוזיקה בצורה מעמיקה, לזהות את הרגשות המועברים דרך הצלילים ולדון בהם.

• כתיבת שירים - ביטוי רגשות דרך מילים ומלודיה. תהליך הכתיבה מאפשר לילדים לבטא את מה שהם מרגישים, ליצור קשרים בין חוויות אישיות לבין המילים שהם בוחרים, ולהרגיש את הכוח שביצירה.

• אלתור מוזיקלי - נגינה ספונטנית בכלים פשוטים. הילדים מתנסים בנגינה חופשית, מה שמקנה להם ביטחון עצמי ומעודד יצירתיות, תוך כדי חיבור עם אחרים במצבים קבוצתיים.

• תיפוף קבוצתי - חיבור חברתי ותקשורת ללא מילים. דרך התיפוף, הילדים לומדים לתקשר אחד עם השני בקצב משותף, מה שמחזק את תחושת השייכות והקולקטיביות.

• אלתור בתנועה - ביטוי רגשי ספונטני דרך הגוף. הילדים מתבקשים לנוע בצורה חופשית, מה שמאפשר להם לבטא רגשות ללא מילים ולהרגיש חופשיים להיות מי שהם.

• נרטיב בתנועה - סיפור אישי דרך תנועה. הטכניקה הזו מאפשרת לילדים לחקור את הגוף שלהם ולבטא את עצמם בצורה לא מתוכננת, מה שמחזק את הקשר עם העצמי הפנימי שלהם.

• טכניקות התקרקעות ומיינדפולנס - חיבור לגוף ולרגע הנוכחי. הילדים מתנסים בטכניקות שמסייעות להם להרגיש את הגוף שלהם ולהתמקד ברגע הנוכחי, מה שמסייע להם לשפר קשב וריכוז ולהתמודד עם סטרס וחרדה.

​מה אפשר לעשות בבית?

1. סביבה מעודדת - הקשיבו למוזיקה בבית. זה יכול להיות מוזיקה שאתם, ההורים, אוהבים, או להתנסות בסוגים שונים של מוזיקה בכל יום. שאלו את הילדים מה דעתם על המוזיקה שהם שומעים ואיך היא גורמת להם להרגיש. אתם יכולים גם לרקוד לצלילי המוזיקה ולהזמין את הילדים לרקוד אתכם.

2. ביטוי לא מלולי - שחקו עם הילדים משחקי פנטומימה. לדוגמה: נסו להציג רגשות שונים ללא מילים ותנו לילדים לנחש את הרגש, ואז החליפו תפקידים - הילד מציג, ואתם מנחשים.

3. שירים וחרוזים - כל פעילות יומיומית יכולה להפוך לביטוי. למשל, כשאתם מסדרים את הבית, אתם יכולים לשחק עם הילדים משחק 'שיר בהמשכים' - אתם אומרים או שרים שורה, והם מוסיפים שורה משלהם, וכך הלאה. מהר מאד תבחינו שהם גם מתחילים לעזור לכם בסידור הבית תוך כדי המשחק.

4. תנועה - נסו עם הילדים טכניקות שונות של תנועה. לדוגמה: בדרך חזרה מהגן או מבית הספר - תרגלו הליכה לפי רגש: איך הולכים כששמחים או מתרגשים? איך הולכים כשעצובים או כועסים? איך הולכים כשמתביישים ואיך כשבטוחים בעצמנו?

5. טכניקות הרגעה - במצבים של סטרס או קושי לשלוט בכעס (וגם סתם בשביל הכייף) נסו מדיטציה מונחית להרגעה. אתם יכולים לעשות זאת בעצמכם, או להשמיע מדטציה מוקלטת. רק שימו לב שהמדיטציה מותאמת לגיל של הילדים שלכם.

   
   

פרק שלישי - תרפיה באמצעות דרמה ובובות

השיטה הזו משתמשת בבובות ובמשחק ככלים להבעה רגשית ולפתרון בעיות, והיא יעילה במיוחד עם ילדים בגיל הרך, אבל לא רק. במהלך הטיפול נעשה שימוש באלמנטים תיאטרלים, ספונטניים או מובנים, במטרה לשפר מיומנויות חברתיות ולפתח גמישות רגשית ומחשבתית. התהליך כולל שלבים ומדרג של הזדהות עם האובייקט.

טכניקות לדוגמה:

1. משחק בבובות - הילדים משתמשים בבובות או באביזרים כדי לבטא את רגשותיהם ולקיים תקשורת דרך דמויות מתווכות. הם מחזיקים בבובות ומדברים בשמם, מה שמאפשר להם לבטא את עצמם בצורה שאינה ישירה, ובכך מפחית את הלחץ הנפשי הכרוך בהבעה רגשית ישירה.

2. דיבוב בובות גרב - הילדים מכניסים את היד לבובת גרב ומדברים דרכה. זהו שלב הזדהות מתקדם יותר, שבו הילדים לא רק משתמשים בבובה ככלי, אלא מרגישים שהיא חלק מהם.

3. תחפושות - בשלב זה, הילדים לובשים תחפושות של דמויות שונות, מה שמגביר את תחושת ההזדהות עם הדמות. תחפושות מאפשרות להם להיכנס לתוך דמויות שונות, לחוות חוויות חדשות ולגלות צדדים שונים של עצמם, מה שמעשיר את החוויה הטיפולית.

4. משחקי תפקידים - הילדים לא מסתתרים מאחורי אובייקט או מסכה, ומסוגלים להתנסות בנקודות מבט שונות. הם יכולים לשחק תפקידים מגוונים, להתנסות במצבים חברתיים שונים וללמוד כיצד להתמודד עם אתגרים רגשיים וחברתיים בעזרת דמויות שונות.

5. מסכות - חקר "הפנים" השונות של העצמי הוא שלב נוסף שבו הילדים יכולים לחקור את הזהות שלהם דרך מסכות. המסכות מאפשרות להם לבטא צדדים שונים של עצמם, לעיתים בצורה חופשית יותר, ולגלות רגשות ומחשבות שהם אולי לא היו מוכנים לבטא בשיחה רגילה.

   
   

מה לעשות בבית?

1. תחפושות זה לא רק לפורים - הניחו בחדר ארגז עם תחפושות שנשארו משנים קודמות. לפעמים כל מה שילד צריך בכדי להתגבר על משהו זה להיות גיבור על לכמה שעות.

2. מגוון בובות - אספו בובות המייצגות רגשות ודמויות שונות (בובות יד, בובות אצבע, בובות גרב). אתם יכולים גם להכין עם הילדים בובות מחומרים פשוטים כמו גרביים, שקיות נייר או כפפות, ואם אין - אפשר פשוט לצייר פרצופים מצחיקים על האצבעות.

3. מסכות - אפשר לקנות, או לצייר עם הילדים, מסכות שמביעות רגשות שונים. מסכה שמחה, כועסת, עצובה וכולי. אפשא גם לשים מסכה אם קשה לנו להגיד במילים מה אמחנו מרגישים.

4. תיאטרון צללים - השתמשו בבובות, או בגזרי נייר בכדי להטיל צל עם פנס על הקיר לחוויה קסומה.

5. תיאטרון אימפרוביזציה - התחילו עם תרחישים פשוטים ואפשרו לילדים להמציא את ההמשך. לדוגמה: אבא הולך לחנות ופוגשת שם... אמא חוזרת מהעבודה ורואה ש...

6. שעת סיפור חיה - במקום רק להקריא סיפור, המחיזו אותו יחד עם הילדים עם דמויות ותנועות.

פרק רביעי - ביבליותרפיה

בילבליותרפיה (או תרפיה באמצעות ספרים) היא שיטה שמשתמשת בסיפורים וספרים כדי לעזור לילדים להתמודד עם רגשות, אתגרים והתפתחות אישית. מלבד פיתוח היצירתיות והדמיון, הטיפול באמצעות כתיבה חופשית או קריאת קטע וההתייחסות אליהם מאפשר למטופל עבודה על יכולת הבעת רגשות ומציאת דרכי התמודדות עם קשיים, שיפור מיומנויות תקשורתיות, חיזוק תחושה של העצמה והפחתת לחץ וחרדה.  

למה זה עובד? 💭

כשילדים קוראים או מקשיבים לסיפורים על דמויות שמתמודדות עם קשיים דומים לשלהם, הם מרגישים פחות לבד. הסיפורים מספקים מילים לתיאור רגשות מורכבים ומציעים דרכי התמודדות שהילדים יכולים לאמץ.

הטיפול בילדים בגיל הרך נעשה בעיקר באמצעות סיפורים שהמטפל או המטופל קוראים בתוך הטיפול, והעבודה שנעשית לאחר הקריאה.

ילדים גדולים יותר יכולים גם לכתוב סיפור וכך לחשוף רגשות וקשיים שאחרת לא היו עולים בטיפול. במקום לדבר ישירות על עצמם ועל קשייהם, הילדים יכולים להביע תחושות של פחד, תסכול, עצב, קושי חברתי ועוד על ידי הזדהות עם דמויות שונות ודיאלוג עמן, ולמצוא בעצמם דרכים להתמודדות עם הקשיים שהועלו.

.

איך אפשר ליישם בבית: 🏠

1. ספרייה ביתית נגישה:

   צרו מדף עם ספרים שעוסקים במגוון רגשות ואתגרים, שהילדים יוכלו לגשת אליהם בכל עת.

2. בחירת ספרים מתאימים:

   חפשו ספרים שמתייחסים לנושאים רלוונטיים לילד שלכם - פחדים, קנאה, כעס, שינויים במשפחה וכו' (מצרפת רשימה בהמשך:)

3. זמן קריאה משותף:

   הקדישו זמן איכות לקריאה משותפת, בסביבה רגועה ובטוחה.

4. שיחה פתוחה:

   אחרי הקריאה, שאלו שאלות כמו: "מה הרגשת כשהדמות חוותה...?", "האם קרה לך משהו דומה פעם?", "מה היית עושה במקום הדמות?"

5. יצירה בעקבות הספר:

   עודדו את הילדים לצייר, לכתוב או לשחק משחק תפקידים בהשראת הסיפור

6. כתיבה יוצרת:

   עודדו את הילדים לכתוב סיפורים, שירים או יומנים.

7. סיפור בציור:

   לילדים שלא יכולים או לא רוצים לכתוב אפשר להציע לצייר סיפור בציור, או סיפור מצוייר בהמשכים.

   
   

ולסיום אני משתפת כלי מדהים, שאני נעזרת בו בסדנאות לפיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות. הילדים עוברים תהליך מבחירת דמויות, בניית שלד של סיפור, איפיון דמויות, פיתוח עלילה וכתיבת דיאלוגים.

בתוך כך הם לומדים מיומנויות חברתיות, משאבים חיצוניים ופנימיים לפתרון בעיות וכלים להתמודדות עם קשיים ומשברים. בסוף הסדנה אנחנו אוגדים את כל הסיפורים ומדפיסים ספר למשתתפים:)

סיפור בשישה חלקים (על פי המודל של מולי להד)

• מחלקים דף נייר לשש משבצות שוות.

• ממספרים את המשבצות מ 1 עד 6 ומציירים לפי ההוראות:

• מה ניתן ללמוד מזה?

  
  

  שימו לב, זה מאד כללי וסכמתי, וזה ממש לא מקומכם לאבחן את הילד שלכם.

  המטרה היא לאפשר ביטוי ושיח רגשי. תנו לילד להוביל, ואל תסיקו מסקנות מרחיקות לכת. לפעמים סיפור הוא רק סיפור!

  
  

  1. הבחירה של הגיבור משקפת איך הילד רואה את עצמו, או מה היה רוצה להיות.

  2. המשימה של הגיבור משקפת את השאיפות, החלומות, או רצון כשהו לשינוי.

  3. המכשול מציין את מידת האמון של הילד ביכולותיו להגשים את הרצונות שלו.

  4. בחירת מקור העזרה מראה על המקום הבטוח של הילד - למי הוא פונה כשהוא זקוק לעזרה (כאן אפשר לנסות להרחיב בשיחה ולבדוק על הילד עוד אפשרויות לקבלת עזרה מאחרים (משפחה, חברים, מורים ומדריכים...)

  5. בחירת דרך ההתמודדות מלמדת על המשאבים הפנימיים של הילד להתמודדות עם קושי. גם כאן ניתן להרחיב ולשוחח על משאבים נוספים שהגיבור יכול למצוא, הפעם בתוך עצמו (לדמות יש יכולות וכישורים מיוחדים? אולי חוכמה או כח פיזי?)

  6. הסיום הוא בחינה של התהליך כולו - האם הגיבור הצליח או נכשל? ואם נכשל, נסו לגלות עם הילד אפשרויות לשנות משהו בתהליך, ובדקו איתו האם דברים יכולים להשתנות.

• 
  

המלצות ספרים על רגשות לפי גיל

לגיל הרך (2-5)

התמודדות עם רגשות בסיסיים:

• "מפלצת הצבעים" / אנה ינס (כנרת זמורה ביתן)

• "הקוף הזועם - מסיבת ריקודים" / סוזן לנג (ספר לכל)

• "חוברת החוסן שלי" / ד"ר נעמי באום וצבייה רייטר (אוריון)

• סדרת "אגדות על רגשות" / אלנה אולב (תלתן)

• "הכבשה שבאה לארוחת ערב" / סטיב סמולמן (כנרת זמורה ביתן)

דימוי עצמי וביטחון:

• "הנקודה" / פיטר רינולדס (כנרת)

• "מיוחד אתה" / מקס לוקאדו (מעוז ישראל)

• יום שישי" / מאירה פירון (טל מאי)

• "טיפ טיפה אמיץ" / ניקולה קינר (אגם)

  
  

לילדי גן וכיתות א'-ג' (5-8)

רגשות מורכבים:

• "הארנב הזה שייך לאמילי בראון" / קרסידה קאואל (כנרת)

• "עלילות פדהצור בקיצור" / אפרים סידון (מודן)

• ילדים וילדות בעולם המידות" / אביבה ב. (דני ספרים)

• "מיץ פטל" / חיה שנהב (עם עובד)

• "אלונה לא" / רימונה די-נור (כתר)

חברות וקשרים חברתיים:

• "הגשר" / יניש הינץ (מודן)

• "להוריד את הירח‏" / ג'ונתן אמט (כנרת זמורה דביר)

• "הקיפוד שאמר מה אכפת" / נרי אלומה, עמית טריינין (הקיבוץ המאוחד)

• "תהיה בריא מוריס מגי" פיליפ סטיד (כנרת זמורה דביר)

• סדרת "צפרדי וקרפד" / ארנולד לובל (מודן)

  
  

לילדי כיתות ד'-ו' (9-12)

רגשות מורכבים ומצבי חיים:

• "למחשבות שלי יש כנפיים" / מגי סמית' (מודן)

• "שלום, עולם" / ארין אנטרדה קלי (ידיעות ספרים)

• "פילים לא מתקבלים" / ליזה מנטצ'ב, טאי-יון (אגם)

• "הקול שלה" / אורה קרופיק (דני ספרים)

  אני רוצה לדבר אתך / יהודה אטלס (כתר)

התמודדות עם שינויים:

• "המרפסת" / מליסה קסטריון (אגם)

• "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" / דוקטור סוס (כתר)

• "חור בצורה של ארנבת" / ג'ון דוהרטי (הוצ' צלטנר)

• "אלי פורש כנפיים" / נגה אלבלך (הקיבוץ המאוחד)

  
  

למתבגרים (13-18)

זהות עצמית ורגשות מורכבים:

• "אחד משלנו" / ימימה אבידר טשרנוביץ (כנרת זמורה ביתן)

• "הנערים מרחוב פאל" / פרנץ מולנר (זמורה ביתן)

• "פלא" / ר.ג'. פלאסיו (כנרת זמורה דביר)

• "כשהעולם התהפך" / יואב אבני (כתר)

• "חברים מזויפים" / מיכל פיטובסקי (הוצ' טל מאי)

התמודדות עם לחץ חברתי ומשברים:

• "אם את לא יכולה לדבר יפה" / נורית זרחי (ספרית פועלים)

• "קיץ אחד ביחד" / ליאת רוטנר (ידיעות ספרים)

• "הצד השני של הגשר" / מרי לוסון (כנרת זמורה דביר)

• "מבחן קבלה" / נאוה מקמל־עתיר (ידיעות ספרים)

• אלכס לרנר, דפי ואני" / גילה אלמגור (עם עובד)

טיפ להורים: בספרים למתבגרים, מומלץ לעתים לקרוא את הספר במקביל לילד ולקיים שיחה פתוחה על התכנים והרגשות שעולים ממנו, תוך כיבוד הפרטיות והעצמאות של המתבגר.

אשמח לשמוע אם ניסיתם את הרעיון ואיך הילדים הגיבו! 💕

מוזמנים לשתף המלצות לספרים נוספים!