top of page
Search

מהי לקות למידה אורגנית?

  • Writer: תהל ארז
    תהל ארז
  • Feb 8
  • 9 min read

Updated: Mar 24

בהגדרה, לקות למידה אורגנית היא הפרעה נוירו-התפתחותית מולדת הפוגעת בתפקוד הקוגניטיבי של הילד, ומשפיעה על יכולתו לעבד ולהבין מידע, ולבטא את עצמו בהתאם לרמתו. נוירו = דיספונקציה מוחית. התפתחותי = מיומנות שלא נרכשה. ילדים עם לקויות למידה התפתחותיות לא מצליחים לממש את הפוטניאל שלהם (למרות שיש להם אינטליגנציה ממוצעת ובמקרים רבים אף גבוהה מהממוצע), בשל ההתמודדות עם קשיים שמפריעים להם לקלוט, לארגן, לשמור, להבין או לבטא גירויים המתקבלים מהחושים השונים, ופוגעים ביכולתם לצבור ידע, לחשוב באופן סדור, להבין ולהביע את עצמם בעל פה ובכתב. לקויות למידה אורגניות הן קושי מולד, שאינו נעלם עם השנים, אולם עם קצת עזרה והרבה אימון ניתן להתגבר על חלק ניכר מהקשיים, לצמצם פערים שנצברו ולמנוע תסכול מתמשך מכם ומילדכם.

סוגי לקויות הלמידה מוגדרים לפי המיומנויות המושפעות מהם, כאשר ייתכנו מצבים בהם ילדים מאובחנים עם שני סוגים או יותר של ליקויי למידה במקביל – מה שמכונה בשפה המקצועית לקות למידה רב בעייתית.

ואלו סוגי לקויות הלמידה הנפוצים:

דיסלקציה – לקות קריאה - מתבטאת בקשיים בשלבי הלמידה של כישורי קריאה בסיסיים: קושי בזיהוי והבנת הקשרים בין צלילים, תנועות, אותיות ומילים. קושי בהבנת הנקרא המתבטא בחוסר יכולת להבין את המשמעות של מילים, משפטים, פסקאות ורעיונות. ליקויים במהירות ובשטף הקריאה ואוצר מילים מצומצם.

דיסקלקוליה – לקות מתמטית - מאופיינת בקשיים בשלבי ההבנה הכמותית, בזכירה וארגון של מספרים, סימנים ולוח הכפל, בספירה בדילוגים, באומדן זמנים ובקריאת שעון.

דיסגרפיה – לקות כתיבה - מתארת ליקויים ברכישת הפעולה הפיזית של הכתיבה ו/או בפעולה הקוגניטיבית של הבנת המידע ועיבודו. בעלי לקות כתיבה מתמודדים עם קושי בהרכבת אותיות ומילים, קושי בארגון המחשבות על פני הדף, קשיים בסדר וארגון הכתיבה, בהעתקה מדויקת של אותיות ומילים, בעקביות האיות ובקוהרנטיות הכתיבה.

לקות למידה לא מילולית (NVLD) – לקות קשה יותר לאבחון ומאופיינת בעיקר בליקויים משמעותיים בכישורים חברתיים, יחד עם קשיים מתמשכים בתחומי הלימוד במתמטיקה, בהבנת הנקרא, בכתיבה ו/או בתיאום מוטורי. לעתים קרובות בעלי לקות זו אינם מובנים היטב על ידי סביבתם בשל הקשיים האובייקטיביים שלהם.


פרק ראשון - דיסלקציה – לקות שפתית

דיסלקציה היא לקות למידה ספציפית המתייחסת לקשיים ברכישת כישורי השפה, הן בתחום הקריאה והן בתחום ההבעה בעל פה.

סימנים מעידים בגיל הרך:

  • עיכוב בהתפתחות הדיבור.

  • קושי בזכירת אותיות וצבעים.

  • קושי להבחין ביחידות הצליליות הבסיסיות שמרכיבות את השפה (פונמות).

  • קושי בהגיית מילים מרובות הברות.

  • שימוש במילים לא נכונות, היפוך צלילים או בלבול בין מילים שנשמעות דומות.

    בבית ספר יסודי:

  • קושי לקשר בין הצורה הכתובה של האות לצליל שלה.

  • קשיים לפענח ולזכור תבניות של מילים ורצף אותיות.

  • אוצר מילים מצומצם.

  • טעויות בתחביר ובמילות קישור ביצירת משפט.

  • איטיות בקריאה ושיבושים בהפקת משמעות מן הנקרא.

    אצל מתבגרים:

  • קושי בהבחנה בין עיקר וטפל.

  • קשיים בארגון רצף עלילתי/רעיוני.

  • קושי בהתמודדות עם טקסטים ארוכים.

  • קושי בקליטת דברים הנאמרים בקצב מהיר וקושי להקשיב להרצאות ולכתוב בו-זמנית.


חשוב להבהיר שאין קשר בין הקשיים הללו למנת משכל, ולמרות שברוב המקרים הקשיים לא ייעלמו עם השנים וימשיכו ללוות אותו כל חייו, טיפול נכון, טיפוח ועידוד מצדכם, יחד עם תרגול מצד הילד, יצמצמו את הפערים ויקטינו את התסכול שהוא חווה. הינה כמה טיפים שניתן ליישם בבית:

  1. שנו את ההגדרה: זו לא לקות למידה – זה מוח שחושב אחרת. חשוב שהילד יבין שיש לו קושי, שהקושי הזה לא תלוי בו ושזה לא מעיד על כך שמשהו בו לא בסדר. הילד שלכם אינו לקוי, ויש לו כישורים רבים שמפצים על הקושי: הוא יצירתי, יש לו יכולות ציור והעתקה מעולות, יכולת טכנית מצוינת לפתרון בעיות, רגישות לזולת ועוד ועוד...

  2. קראו יחד: בין אם זה ספר קריאה או חומר לימודי, קראו אתם בקול רם תוך שאתם מצביעים באצבע על המיקום בטקסט. אל תבקשו ממנו לעקוב אחר הכתוב, כשהוא יהיה מוכן הוא יעשה זאת מרצונו. מאוחר יותר אתם יכולים להתקדם לקריאה בתורות – פעם אתם ופעם הילד.

  3. דברו על מה שקראתם: תוך כדי הקריאה, או אחריה, דברו על מה שנקרא, זה יעזור לילד להפנים את המידע, וילמד אותו כלים להוצאת משמעות מתוך הטקסט.

  4. העזרו במשחקים: אתם יכולים להעזר במשחקים ואפליקציות קיימות המיועדים לרכישת כישורי שפה, אבל ניתן גם להשתמש במשחקים רגילים כמו רביעיות או משחקי זיכרון של מילים. אתם יכולים גם להמציא משחקים משלכם: חפשו מילים מתחרזות, או מילים נרדפות, המציאו עם הילדים שירים או סיפורים בהמשכים. כל אלה יהפכו את לימוד הקריאה למהנה ואפקטיבי הרבה יותר.

  5. העזרו בכלים טכנולוגיים – למשל: אפליקציות המקריאות טקסט בקול רם, תוכנות לבדיקת איות, או מילונים דיגיטליים המשלבים את המילה הכתובה, תמונה ויזואלית המתארת אותה, והקלטה של אופן ההגיה התקנית שלה.

  6. לקרוא זה חשוב – אבל לא בכוח: אל תכריחו אותו לקרוא, זה רק יתסכל אותו ויפתח סלידה מכל הקשור למילה הכתובה. הניחו ספרים, המתאימים לגילו, במקום נגיש והיו סבלניים.

  7. קומיקס זה מעולה – עבור ילדים עם דיסלקציה טקסט ארוך וגדוש הוא מאיים, מבלבל ומציף. בועות הדיבור הקצרות בקומיקס יכולות לעזור להם להתמקד ולקרוא ביתר קלות.

  8. השתמשו בחלון קריאה – הכינו יחד עם הילד קרטון עם חרך בגודל המתאים לשורה אחת או שתיים. במקרים בהם הוא צריך להתמודד עם טקסט ארוך, הסתרת רוב הטקסט יכולה לעזור למקד את הקריאה ולמנוע הצפה.

  9. תנו דוגמא אישית – הראו לילדכם שגם אתם ניהנים לקרוא בזמנכם הפנוי. 

  10. אל תוותרו - אל תוותרו על הצלחת ילדכם, ואל תאפשרו לו לוותר לעצמו. אמנם זה מאתגר יותר עבורו בהשוואה לאחרים, אך זכרו - התמדה ואימון יביאו לשינוי משמעותי ולהקלה שישפיעו על כל חייו.


פרק שני - דיסגרפיה – לקות בכתיבה:

דיסגרפיה, לקות למידה ספציפית בכתיבה, היא הפרעה התפתחותית-קוגניטיבית שמתאפיינת בקשיי כתיבה משמעותיים אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים ומתבטאת ברמת כתיבה הנמוכה באופן משמעותי מהמצופה מבני גילם או מרמת כיתתם. דיסגרפיה שונה מדיסלקציה, שמתארת לקות קריאה, על אף ששתיהן מתבטאות בקשיים אל מול המילה הכתובה. דיסגרפיה מתמקדת ביכולת ארגון המילה על הדף, והאבחון והטיפול בה כוללים גם מיומנויות של מוטוריקה עדינה וקשר יד–עין.

סימנים מעידים בגיל הרך:

  • הצגת תנועת מפרק כף יד או גוף משונה.

  • אחיזת כלי כתיבה באופן לא שגרתי או מגושם.

  • התלוננות על כאב ביד או עייפות מהירה בזמן ציור.

  • נטייה להימנע לחלוטין מציור וצביעה.

בבית ספר יסודי:

  • כתב יד שאינו קריא.

  • כתיבת אותיות בצורה הפוכה (כתב ראי).

  • ערבוב של אותיות דפוס ואותיות כתב.

  • ריווח לא עקבי בין מילים או אותיות.

  • מילים או אותיות שאינן גמורות.

  • היפוך של אותיות והברות.

  • השמטה או הוספה של אותיות.

אצל מתבגרים:

  • העתקה וכתיבה איטיות ומייגעות.

  • ריבוי שגיאות כתיב.

  • ארגון ותכנון מרחביים ירודים על פני הדף.

  • קושי לחשוב ולכתוב בעת ובעונה אחת.

  • קושי בכתיבת חיבור ואי עקביות במהלך הכתיבה.

  • קושי לדמיין מראש את מבנה הטקסט.

היכרות עם מאפייני ההפרעה, התערבות מוקדמת ויישום אסטרטגיות וכלים מסייעים יכולים להביא לשיפור ניכר באיכות הכתיבה ובתחושת המסוגלות של הסובלים ממנה. הינה כמה טיפים שניתן ליישם בבית:

  1. עודדו את הילדים לצייר – ציור באופן כללי, ובמיוחד צביעה לפי מספרים וציורים באמצעות חיבור נקודות או מספרים ישפרו את יכולת השליטה בכלי הכתיבה ואת הסדר והארגון על הדף.

  2. נצלו אפליקציות ומשחקים ללימוד כתיבה – אפליקציות שמלמדות כתיבה נכונה באמצעות מעקב עם האצבע על אותיות, ומשחקים שמצריכים חזרה עם עיפרון או העתקה מדויקת של אותיות בעזרת חצים.

  3. עזרים לאחיזת כלי כתיבה – בשוק קיימים מכשירים מעוצבים לאחיזת עיפרון, עטים ועפרונות מיוחדים, שמעודדים ילדים לאחוז בעיפרון בצורה טובה ומרגילים אותם לכתיבה נכונה יותר.

  4. נייר משבצות – לא רק לחשבון, כתיבה על דף משבצות יכולה לסייע בארגון הכתיבה מבחינת גודל האותיות, ולשמור על ריווח אחיד בין האותיות והמילים.

  5. שימוש בנייר לרוחב – גם הוא עשוי לעזור בארגון נכון יותר של הטקסט על הדף.

  6. פרקו את משימות הכתיבה לחלקים קטנים - כתיבת טיוטות מרובות, ביצוע הגהה ושימוש בדיאגרמות ותרשימים לארגון המידע יכולים לשפר את איכות התוצר הכתוב.

  7. שימוש במקלדת - המירו חלק מעבודות הכתיבה לעבודות מודפסות. לילדים עם לקות כתיבה קל יותר לשמור על סדר וארגון הטקסט כאשר הם מקלידים ורואים את הכתוב על מסך.

  8. השתמשו בתוכנות בודקות איות – חזרה ותיקון מתמשכים מסייעים להפנים את הכתיב הנכון.

  9. הציעו חלופות שונות למטלות בכתב - כגון עבודות מוקלטות בווידאו או באודיו.

  10. תמיכה רגשית - ישנה חשיבות לחיזוק הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות של המתמודדים עם דיסגרפיה. עידוד, הענקת כלים להתמודדות עם תסכול ולחץ והדגשת החוזקות שלהם יסייעו בהתמודדות עם הקשיים בכתיבה.


פרק שלישי - דיסקלקוליה – לקות במתמטיקה:

דיסקלקוליה, לקות למידה ספציפית במתמטיקה, מוגדרת כהפרעה התפתחותית-קוגניטיבית הנגרמת מתפקוד לקוי של הקשרים הניורוניים המעבדים שפה מספרית, ובקושי לגשת ולעבד מידע מספרי. ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם דיסקלקוליה נתקלים בקשיים בזכירה והבנה של מושגים בסיסיים בחשבון וברכישת מיומנויות חשבון התואמות לגילם.

השכיחות של דיסקלקוליה באוכלוסייה הכללית נעה בין 5%-7%, כאשר 15% מאלו הסובלים מדיסלקציה סובלים גם מדיסקלקוליה. ילדים עם דיסלקציה מתקשים בפרשנות של סמלים מספריים ותהליכים אריתמטיים כמו חיבור, חיסור, כפל וחילוק. הם נוטים לבלבל בין מספרים וסימנים, להתקשות בביצוע חישובים בראש ולהתמודד עם רעיונות מופשטים.

סימנים מעידים בגיל הרך:

  • קושי למקם את חלקי הגוף במקומות הנכונים בזמן ציור דמות.

  • קושי בספירה ובהבנת סדר המספרים.

  • קושי במנייה של פריטים.

  • קושי בתפיסת כמות ללא מנייה וקושי בשימור כמות (ההבנה שמספר הפריטים נשאר זהה גם אם המרחק ביניהם משתנה).

  • קושי בהבנת מושגים כמו יותר ופחות.

  • המנעות ממספרים לתאור כמות (ישתמשו בחלופות כמו: הרבה, קצת, המון).

בגיל בית הספר היסודי:

  • שימוש באצבעות לצורך חישוב.

  • קושי בזכירת צורות גיאומטריות וסימנים מתמטיים.

  • בלבול בין ארבע פעולות החשבון (+ , - , / , x ).

  • קושי בתפיסה והערכה של זמן, ובלבול בין מושגים כמו "אתמול" ו"מחר".

  • קשיים בהבנה של כיוונים, ובלבול בין מושגים מרחביים כמו למעלה/למטה, ימין/שמאל. 

אצל מתבגרים:

  • איטיות בביצוע חישובים מתמטיים פשוטים.

  • יכולת נמוכה לביצוע חישובים בראש.

  • קושי בהבנת בעיות מילוליות ותרגילים עם פעולות חשבון ממושכות.

  • קושי בהבנת מונחים הקשורים לכמויות כמו: להפחית, להוסיף, להוריד ועוד.

  • קושי בקריאת שעון אנלוגי.

  • קושי בניהול תקציב ובחישוב עודף.

מתמטיקה היא תחום שרבים מתקשים בו, ולכן חשוב להבחין בין דיסקלקוליה אמיתית לבין בעיות נרכשות הנובעות מסיבות אחרות. הוראה לא נכונה, היעדרות ממושכת משיעורים או התמודדות עם קשיי שפה עשויים לגרום לחרדה מהמקצוע, להימנעות ולחסימה אל מול כל מה שקשור במספרים. עבור אלה ועבור אלה הטיפים הבאים יכולים לעזור:

  1. השתמשו באפליקציות ומשחקים – ישנם משחקים רבים בשוק שמקדמים מיומנויות מתמטיות בדרך מהנה ולא מאיימת.

  2. בשלו או אפו יחד – תנו לילדים לנהל את המתכון. לדוגמה: אנו זקוקים ל-1/2 ק"ג של קמח, 3 ביצים, 2 כוסות סוכר. נחתוך את החמאה ל-6 חתיכות וכדומה.

  3. תחושת זמן וקריאת שעון -  תנו לילד אחריות על זמנים לבישול או לאפיה, בקשו ממנו להזכיר לכם לעשות משהו בשעה מסויימת. שמחו איתו בהצלחתו ובקבלת האחריות.

  4. קניות - תנו לילדים לסייע לכם בקניות. הם יכולים לבדוק כמה צריך לקנות מכל מוצר, כמה עולה כל מוצר, מה יקר יותר ומה זול יותר.

  5. חשבו מבצעים - אם מוצר אחד עולה 10 שקלים, ושניים במבצע עולים 15 שקלים, כמה נחסוך?

  6. לחלק - תנו להם לעזור לכם לחלק דברים. לדוגמה: איך נחלק עשרים תותים שקנינו לארבעה אנשים במשפחה? איך נחלק פרוסת עוגה אחת לשלושה אחים?

  7. אפשר לספור הכל – נצלו פעילויות יומיומיות כדי לחזק את הבנת המתמטיקה. ספרו צעדים, מדרגות, גרמי מדרגות, מכוניות צהובות, אפונים בצלחת...

  8. מצאו מספרים - כאשר אתם מסתובבים בחוץ, בחרו במספר וחפשו אותו יחד ברחוב,על שלטים, על לוחות רישוי של מכוניות וכו'.

  9. חזקו תפיסה כמותית - צרו ערימות קטנות מאבנים, שעועית או ממטבעות. על הילד לנחש באיזו ערימה יש יותר ובאיזו פחות. תוכלו גם לנחש כמה אבנים יש בערימה. לאחר הניחוש ספרו את האבנים - השחקן עם הניחוש הקרוב ביותר מנצח.

  10. קחו אותם לאבחון – הידיעה שהקשיים שלהם נובעים ממקור שאינו תלוי בהם ולא באשמתם יכולה להקל מאד על הילדים שלנו, וההקלות שיקבלו בשיעורים ובמבחנים יכולות לעזור מאד לחווית ההצלחה ווחיזוק תחושת המסוגלות.

פרק רביעי – לקות למידה בלתי מילולית  – NVLD:

לקות למידה בלתי-מילולית (nonverbal learning disabilities) היא לקות למידה התפתחותית נוירולוגית המתבטאת בקשיים בפירוש רמזים לא מילוליים. לקות זו היא נדירה יותר וקשה לאבחון עקב פער בין יכולות מילוליות גבוהות, המופיעות כבר בגיל צעיר, לבין קשיי התארגנות וביצוע שמתגלים רק מאוחר יותר, במחצית השנייה של הלימודים היסודיים. בשל אתגרי האבחון, ילדים עם לקות זו סובלים לעיתים קרובות מסטיגמה שלילית ונתפסים כחסרי יכולת, עצלנים או "מוזרים".

לאנשים עם הלקות עשויים להיות קשיים באחד או יותר מהתחומים הבאים:

בתחום החזותי/מרחבי – תפיסה מרחבית, זיכרון ודימוי חזותיים.

בתחום המוטורי – מיומנויות מוטוריות, קואורדינציה ושיווי משקל.

בתחום הלימודי – ארגון, פתרון בעיות וחשיבה מופשטת.

בתחום החברתי – אינטראקציה חברתית, תקשורת לא מילולית והבנת קודים חברתיים.

בתחום הרגשי – פחד משינויים, סיכון להתנהגות אובססיבית-כפייתית, חרדה ודיכאון.

סימנים מעידים בגיל הרך:

  • עיכוב במיומנויות מוטוריקה עדינה כמו צביעה, ציור, שימוש במספריים וקשירת שרוכים.

  • תיאום ויזומוטורי ירוד, מגושמות והיתקלות באנשים ובחפצים.

  • נטיה שלא להפגין חקרנות של הסביבה הפיסית שלהם.

  • קושי בזיהוי והבנת רמזים לא מילוליים כמו הבעות פנים, שפת גוף וטון דיבור.

  • נטיה לשאול יותר מדי שאלות שחוזרות על עצמן.

  • התפתחות מוקדמת ומהירה מאד של דיבור, אוצר מילים וקריאה.

  • יכולת זכירה יוצאת דופן.

בבית הספר היסודי:

  • קושי בהתארגנות, איטיות בלהתחיל ולסיים משימות.

  • קושי ברכישת מיומנויות כמו החלקה על סקטים או רכיבה על אופניים.

  • קושי במעקב אחר הוראות מרובות שלבים.

  • קושי להסתגל מצבים חדשים ולשינויים בשגרה.

  • נוטים לפרשנות מילולית ומתייגים במילים כל מה שמתרחש כדי להבין את הנסיבות.

  • מתפרצים או קוטעים את האחרים במהלך שיחה.

  • נמנעים מפעילות גופנית, או מעדיפים ספורט אישי על פני קבוצתי.

אצל מתבגרים:

  • נטייה ללכת לאיבוד או או לאחר.

  • קריאה לא נכונה וקושי בהבנת סיטואציות חברתיות.

  • קושי בהכללה ובשימוש במידע שנלמד בעבר.

  • קושי בחשיבה, הסקת מסקנות ופתרון בעיות מורכבות.

  • קושי בחישובים הקשורים לזמן, כסף ומדידה.

  • קושי בהתמודדות עם קבלת ביקורת.

  • נטייה להימנעות והתבודדות חברתית, מופנמות ובישנות.

  • תלות בהורים ובמורים כתומכים.

  • קושי וחוסר יכולת להביע רגשות.

  • סיכון מוגבר להפנמת חרדה, פוביות, התנהגות אובססיבית-קומפולסיבית ודימוי עצמי נמוך.

מה ניתן לעשות?

  1. תכננו מראש – הימנעו מהפתעות בלתי צפויות לילדכם, הבהירו במילים מה עומד לקרות ומתי, וכיצד עליו להתכונן ולהתארגן לביצוע המשימה.

  2. נסחו את הציפיות שלכם בצורה ברורה וספקו הסברים הגיוניים - אל תסתמכו על כך שהוא יבין ציפיות שאינן מילוליות בעצמו.

  3. צמצמו חוויות של שינוי - אפשרו לו מקום ישיבה קבוע בשולחן האוכל, על הספה בסלון ובכיתה בבית הספר.

  4. פעילות גופנית - עודדו את ילדכם לבחור תחום שבו יוכל להתנסות בפעילות גופנית. ספורט אישי כמו שחייה, ריקוד, אומנויות לחימה או גלישה.

  5. אל תזרזו אותו – יש לו את הקצב שלו. אפשרו לו זמן נוסף כדי להגיע ליעד.

  6. השתמשו במחשב ובאוזניות – ילדים עם לקות לא מילולית נהנים מזיכרון שמיעתי מצויין, שיסייע להם להתמקד ולהפנים חומר ביעילות.

  7. צפו יחד בסדרות וסרטים - תכניות לילדים ונוער מספקות הזדמנויות לשוחח עם הילדים על סיטואציות בין אישיות וחברתיות מגוונות.

  8. התבוננו באנשים - אפשר לצפות בטלוויזיה ללא קול, או להתבונן באנשים ברחוב, בבית קפה או בגינה, ולנסות לזהות סימני תקשורת באמצעות רמזים לא מילוליים.

  9. נקודת מבט - תרגלו עם ילדכם הסתכלות על דברים מזווית ראייה של אחרים. ניתן להפוך את זה למשחק של החלפת תפקידים.

  10. קבלו סיוע מקצועי - טיפול אישי או קבוצתי מותאם יכול לעזור לילד לשפר את כישוריו הרגשיים והחברתיים, להבין טוב יותר מסרים לא מילוליים וקודים חברתיים ולשפר מיומנויות.​​


 
 
 

Comments


© 2023 by תהל ארז הוראה מותאמת אישית. All rights reserved.

bottom of page