למה ילדים שונאים ללמוד

שלום לכולם, השבוע נתחיל בסדרה חדשה שעוסקת בשאלה כואבת - למה ילדים שונאים ללמוד?

פרק ראשון - לאן נעלמה הסקרנות?

נתחיל בזה שילדים נולדים סקרנים באופן טבעי, עם רצון ענק לחקור ולגלות את הסביבה שלהם. כבר בגיל הרך, פעוטות מתחילים לחקור את סביבתם הפיזית והאנושית, כאשר הסקרנות מניעה אותם לגלות, לנסות וללמוד. הם לא מהססים לגעת, לבדוק, ולחקור כל דבר בסביבתם, בין אם זה צעצוע חדש, פריט בבית או אפילו חיה קטנה שהם פוגשים ברחוב. וככל שההתנהגות הזו מביאה להם סיפוק רב יותר, כך גוברת נכונותם להתנסות בניסיונות נוספים. לקראת גיל ארבע, ניתן לראות כיצד ילדים מציפים את הוריהם בשאלות בלתי פוסקות החל משאלות פשוטות כמו "למה השמש זורחת?" ועד לשאלות מורכבות יותר כמו "מה קורה אחרי שהאדם מת?".

הסקרנות היא לא רק מקור להנאה עבור הילדים, אלא גם רכיב משמעותי בהתפתחות הקוגניטיבית שלהם - היא מעודדת אותם לחשוב, לנתח ולמצוא פתרונות, ומכינה אותם לעתיד שבו יידרשו להתמודד עם אתגרים מורכבים יותר. היא מסייעת בשימור העניין והלמידה לאורך כל החיים, והיא אף נחשבת למנבא של רווחה נפשית חיובית, משום שאנשים סקרנים נוטים להיות פתוחים יותר לחוויות חדשות וללמידה מתמשכת.

אז לאן נעלמת הסקרנות הזאת דווקא כשהילדים צריכים אותה בבית הספר? מה גורם לה להיעלם, ואיך מחזירים אותה? בפרקים הבאים...

פרק שני: אז למה ילדים שונאים ללמוד?

אז למה זה קורה? למה ילדים מאבדים את הרצון הטבעי שלהם ללמוד? יאנוש קורצ'אק, הרופא, הסופר והמחנך, שניהל בית יתומים יהודי בוורשה שבפולין, הבין היטב מדוע ילדים שונאים את בית הספר. קורצ'אק התנגד ללמידה המבוססת על זיכרון ועל ציונים ועונשים, והעדיף למידה חווייתית שנשארת עם הילדים לכל החיים. למרות שהביקורת החריפה שלו על שיטות החינוך בבתי הספר נכתבה לפני עשורים רבים, היא עדיין רלוונטית מאוד לחלק מהשיטות החינוכיות הנהוגות בבתי הספר הקונבנציונליים כיום.

אפשר לחלק את הגורמים לארבעה עיקריים:

1. הכרח מול בחירה - תכניות הלימודים המסורתיות במערכת החינוך קובעות מה, מתי ואיך התלמידים יבחנו וילמדו. מאחר שהילדים מאבדים את זכות הבחירה שלהם, הלימודים נראים כסדרה של מטלות שרירותיות ולא כמסע למידה משמעותי, כהכרח שמעורר אנטגוניזם ומכבה את הסקרנות הטבעית.

2. קשב וריכוז מול לימוד חווייתי - הגישה המסורתית מצפה מהילדים לשבת במשך שעות ארוכות, להיות בשקט, להקשיב ולהתרכז, בעוד שתהליך הלמידה הטבעי מתרחש דווקא מתוך חוויה ושאילת שאלות, כאשר אנו בתנועה, ובעיקר דרך חוש הראיה.

3. ניתוק מהקשר לעולם האמיתי - אחת הבעיות המרכזיות במערכת החינוך הנוכחית היא ההתמקדות

   במושגים מופשטים ללא יישום מעשי. שעות רבות מוקדשות לפירוק משוואות מתמטיות, שינון חוקי מדע ואירועים היסטוריים, מבלי להבין כיצד הרעיונות הללו מתקשרים לחיים שמחוץ לכיתה. כך, המערכת מתעלמת מהיבט בסיסי של למידה אנושית: אנשים לומדים באופן טבעי דרך הקשר ורלוונטיות.

4. מוטיבציה פנימית מול מוטיבציה חיצונית - כאשר תלמידים לא מבינים את הערך המיידי של מה שהם לומדים, המערכת פונה למניעים חיצוניים כמו ציונים, שבחים ועונשים. אמנם תגמולים אלה יכולים לשפר את הביצועים באופן זמני, אבל הם לא מעוררים עניין אמיתי או מעורבות. בהסתמכות מופרזת על תמריצים חיצוניים, מערכת החינוך מחזקת למעשה מעגל שבו התלמידים מבצעים משימות כדי להימנע מעונשים או כדי לזכות בפרסים, ולא מתוך רצון אמיתי ללמוד.

5. השפעה על הערך וביטחון העצמי - הגישה של החינוך המסורתי עלולה לפגוע בתחושת הערך העצמי של התלמידים, במיוחד אלו המתקשים בתחומים מסוימים. ילדים שמתקשים במקצועות כמו מתמטיקה או קריאה עשויים להרגיש "לא טובים", בעוד שלמעשה הבעיה יכולה להיות בהצגת החומר באופן שאינו מתאים לסגנון הלמידה שלהם. עבור רבים, הדבר יוצר סלידה מתמשכת מלמידה בתחומים אלו וסוגר בפניהם את אפשרויות לגלות עניין פוטנציאלי.

   
   

פרק שלישי - מה עושים כדי לעודד מוטיבציה פנימית ללימודים?

ראשית, חשוב לציין שכהורים לא תמיד נוכל להשפיע ולשנות את המוטיבציה של הילדים שלנו ללמידה. מוטיבציה היא עניין פנימי ורגשי, ולפעמים עלינו פשוט לקבל את הילדים כפי שהם - יש ילדים שמתחברים יותר לתחומים כמו ספורט, אומנות או חברה, ופחות ללימודים.

הצלחה בחיים תלויה בגורמים רבים, כמו יציבות רגשית ויחסי אנוש טובים, ולא רק בהצלחה בלימודים. המצב הרגשי משפיע מאד על יכולת הלמידה, ולכן קבלת הילד כפי שהוא יכולה לעודד אותו לקחת אחריות על הלמידה. כשילדים חשים בטוחים, אהובים ומוערכים, הם פתוחים יותר ללמידה. לכן, חשוב לתמוך במצבם הרגשי, לבלות עם איתם, לחוות דברים מעניינים ולתת להם תחושת אהבה וביטחון.  בגיל הרך חשוב בעיקר לשמר את הסקרנות הטבעית ולעודד את התפתחותה:

• ספקו כלים מגוונים - הציעו לילדים כלים כמו ספרים, חומרים ליצירה ומשחקי חקר שיעודדו אותם לגלות דברים חדשים בעצמם. ילדים שמתרגלים לחקור ולמצוא תשובות בכוחות עצמם מפתחים יכולות למידה עצמאיות ואהבה לחקר וגילוי.

• עודדו שאילת שאלות - עודדו את הילדים לשאול והחמיאו להם על הסקרנות שהם מפגינים. שאילת שאלות היא הבסיס ללמידה מתוך סקרנות. ככל שיקבלו יותר חיזוקים, כך יפתחו את היכולת להתעניין ולחקור.

• השתמשו בפעילויות יומיומיות כהזדמנויות ללמידה - כל רגע ביום יכול להפוך להזדמנות חינוכית, בין אם זה במדידת כמויות בזמן הבישול, חקר צבעים במהלך טיול או זיהוי שלטים ברחוב. למידה מתוך חוויות יומיומיות מחזקת את הקשר בין הלמידה לחיים עצמם.

• תנו לילד לגלות בעצמו - אל תמהרו לתת תשובות מוכנות, אפשרו לילדים ילד לשאול ולגלות לבד, תוך הכוונה עדינה. סבלנות ותמיכה מאפשרות לילדים לגלות את התשובות בעצמם ולחוות תחושת הצלחה אמיתית.

בהמשך השבוע גיל בית הספר היסודי והלאה...

פרק רביעי -

בגיל בית הספר היסודי והלאה, העניינים נעשים מורכבים יותר; לעיתים הילדים כבר חוו כשלונות, תסכולים ופערים בחומר, ואולי אפילו פיתחו אנטי מוחלט לכל מה שמריח כמו לימודים. אז קבלו כמה טיפים:

מה לא לעשות:

• לא לריב עם הילדים על הכנת המטלות הלימודיות - האמון של הילד בכם והשמירה על דימוי עצמי חיובי אצל הילד חשובים יותר מהציונים בבית הספר. שימו לב שהתחום הלימודי לא מעכיר את האווירה בבית ולא צל על מערכת היחסים ביניכם לבין ילדכם. במידת הצורך, עדיף לפנות לעזרה חיצונית, כמו מורה פרטי או חונך, שיסייע לילד בשיעורי הבית או בהתארגנות הלימודית.

• לא להעביר לילדים אנטגוניזם למערכת - גם אם אתם סוחבים זכרונות שליליים מהחוויות שלכם בבית הספר, אל תעבירו אותן לילדכם. להיפך, הדגישו כמה הוא בר מזל שהוא יכול ללמוד דברים חדשים כל יום בבית הספר.

• לא לדחוף - לא כל הילדים לומדים באותו קצב. חשוב לזהות את הקצב האישי של ילדכם ולקדם אותו בהתאם לרמתו ולאפשר לו ללמוד מתוך עניין ולא מתוך כפייה. יצירת חוויית למידה נעימה ולא מלחיצה תגרום לילד לרצות ללמוד שוב ושוב.

• לא להתמקד בציונים - ציונים הם רק כלי בשביל המערכת להערכך את הרמה הכללית של התלמידים. חשוב ללמד את הילדים שהדרך והמאמץ הם החשובים, וההצלחה והציונים יבואו מעצמם.

• לא להשוות לילדים אחרים - השוואות עלולות ליצור תסכול. במקום זאת, להתמקד בהתקדמות האישית של הילד. לכל ילד יש את המסלול הייחודי שלו, וכל התקדמות בדרך היא הצלחה.

מה כן לעשות:

• צרו מרחב למידה מזמין - פינת קריאה, שולחן יצירה או מדף ספרים מסודר יכולים להפוך את הלמידה לחלק טבעי מהיומיום. כאשר הילד מזהה שהלמידה היא חלק בלתי נפרד מהבית, הוא ירגיש בנוח לחקור ולגלות מידע חדש.

• סדר יום עם זמן ללמידה - כשיש שגרה ברורה הכוללת זמן ללמידה, קל יותר לשלב אותה כחלק מחיי היומיום. חשוב לוודא שהלמידה משתלבת בצורה טבעית, מבלי ליצור תחושת חובה או עומס מיותר.

• אפשרו לילדים לבחור - כאשר ילדים בוחרים מה ללמוד ואיך ללמוד, הם מרגישים שיש להם שליטה, הם מחוייבים יותר לתהליך, והמוטיבציה שלהם גוברת. מתן אפשרות לבחור בין נושאים שונים מעודד מעורבות ותורם לפיתוח חשיבה עצמאית.

• גלו עניין ומעורבות - הורים שמביעים עניין ושמחה בנושאים שהילד לומד מעבירים לו את המסר שלמידה היא דבר חיובי ומסקרן.

• למדו יחד - כאשר הורים לומדים עם ילדיהם, הם יוצרים חווייה לימודית משותפת ומעוררת עניין. לא מדובר בהכנת שיעורי הבית, אלא בקריאה משותפת, עריכת ניסויים קטנים והעלאת שאלות פתוחות שיכולות לעורר סקרנות.

• למידה חוויתית - אפליקציות לימודיות, משחקי חשיבה, חידות אינטראקטיביות ומשחקי תפקידים - כל אלה יכולים להיות כלים נהדרים ללמידה מהנה, כך שהילדים יחוו את הלמידה כמשחק ולא כמשימה כפויה.

• פעילות גופנית - תנועה ולמידה משלימים זה את זה ויכולים לשפר את הריכוז וההנאה מהלמידה. אפשר לשלב תרגילי תנועה שממחישים מושגים לימודיים, או הפסקות יזומות להפעלת הגוף.

• בדקו אם יש קשיים אורגניים וקבלו עזרה - כאשר לילד יש קשיי למידה מסוגים שונים, הדבר לעיתים קרובות פוגע במוטיבציה ללמוד מכיוון שהוא צריך לגייס הרבה אנרגיה ומשאבים ללמידה. הכרה בקושי, יחד עם עזרה מקצועית, יכולים להביא לשינוי משמעותי.

לסיכום, הגברת מוטיבציה ללמידה בגיל הרך היא שילוב של יצירת סביבה תומכת, התאמת השיטה לילד, עידוד סקרנות וחקירה, והפיכת הלמידה לחוויה חיובית. כאשר הילד מרגיש עצמאות וביטחון בלמידה, הוא יפתח הרגלי למידה שישמשו אותו בהמשך חייו.

לפני שמנסים להניע את הילד כדאי לזהות את מקור הקושי, כדאי להבין למה הוא לא רוצה ללמוד – האם זה נובע מתסכול, שעמום או חוסר ביטחון? האם יש לו קשיים אורגניים כמו לקויות למידה או הפרעות קשב? זיהוי מדויק של הבעיה יאפשר למצוא פתרונות שיתאימו לצרכים האישיים שלו.

במהלך הלימודים יש לחזק את הילדים דרך הצלחות קטנות להעלאת הבטחון העצמי ותחושת המסוגלות,

לשלב למידה עם משחק, תנועה וטכנולוגיה אינטראקטיבית, שיהפכו את תהליך הלמידה לחוויתי ומהנה, ולהיות סבלניים ותומכים ולהמנע ככל האפשר מסביבה תחרותית ומלחיצה.