​

ילדים עם לקויות למידה בגיל הרך נוטים להציג קשיים מתמשכים בהגיית מילים, במציאת המילה הנכונה, בחריזה, בלמידת האלף-בית, המספרים, הצבעים, הצורות וימי השבוע, במעקב אחר הוראות, בלמידת שיגרה, באחיזת גירים, עפרונות ומספריים, בצביעה בתוך הקווים, בקשירת נעליים, כפתור כפתורים בחולצה והתמודדות עם לחצנים ורוכסנים.

בהמשך, בתקופת בית הספר היסודי, תלמידים עם לקויות למידה בדרך כלל מתקשים מאוד בלמידת הקשר בין אותיות וצלילים, במיזוג צלילים לכדי יצירת מילים, בפירוק מילים לצלילים המרכיבים אותן, בלמידת מושגים בסיסיים במתמטיקה, באומדן זמנים ובזכירת רצפים.

כמו כן, סוגי ליקויי למידה רבים מאופיינים בלמידה איטית של מיומנויות חדשות, בלבול בין מילים בסיסיות בעת קריאה, שגיאות איות באופן עקבי ושגיאות לשוניות תכופות, סלידה מקריאה או כתיבה והימנעות מקריאה בקול.

בתקופת גיל ההתבגרות, הורים לילדים לקויי למידה לרוב מבחינים בקשיים משמעותיים בהבנת הנקרא, בהתבטאות בכתב, במיומנויות מתמטיות, בהתמודדות עם מבחנים הכוללים שאלות פתוחות או בעיות מילוליות ובמעקב אחר דיונים בכיתה.

מאפיינים נוספים של תלמידים לקויי למידה בתקופת חטיבת הביניים ובית הספר התיכון כוללים כתב יד חסר ארגון או לא תמיד קריא, יכולות ארגון נמוכות של חדר שינה ושיעורי בית, שולחן מבולגן ולא מאורגן, הבעת מחשבות בקול רם ואיות אותה המילה בדרכים שונות באותו המסמך.