​לקות למידה לא מילולית (באנגלית: NVLD) מתארת קשיים משמעותיים בפירוש רמזים

לא מילוליים, כמו הבעות פנים ושפת גוף, הבאים לידי ביטוי בפער משמעותי בין כישורים

מילוליים נורמליים עד גבוהים ובין יכולות מוטוריות, ראייה מרחבית ומיומנויות חברתיות

חלשות יותר.

ילדים, בני נוער ומבוגרים המאובחנים עם לקות למידה בלתי מילולית לעתים קרובות

סובלים מקואורדינציה ירודה ומובנים באופן לא נכון על ידי הסביבה בשל התנהגותם

החריגה, כאשר חברים לספסל הלימודים עשויים לתייג אותם כמוזרים או לא מפותחים

ומורים עלולים להתלונן על כך שהם אינם קשובים או מתריסים.

 

לקות למידה לא מילולית: תסמינים וסימפטומים:

באופן כללי, תסמינים שכיחים של לקות למידה לא מילולית כוללים קשיים בזיהוי והבנת

רמזים לא מילוליים (כמו הבעות פנים ושפת גוף), במיומנויות מוטוריקה עדינה (למשל, קשירת שרוכים, כתיבה ושימוש במספריים), בהתמודדות עם שינויים בשגרה ומעברים וכן בהכללה ובשימוש במידע שנלמד בעבר.

סימפטומים נוספים של לקות למידה בלתי מילולית אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים הינם קשיים בתפיסה החזותית-מרחבית, במעקב אחר הוראות בעלות מספר שלבים ובתפיסת כיוונים, תיוג מילולי של כל מה שקורה כדי להבין נסיבות, תיאום ויזומוטורי ירוד, מגושמות והיתקלות באנשים ובחפצים.

בנוסף, אנשים המאובחנים עם NVLD לעתים קרובות הולכים לאיבוד או מגיעים באיחור, מבצעים פרשנויות מילוליות מאוד, שואלים יותר מדי שאלות שחוזרות על עצמן, קוטעים את השטף בכיתה באופן בלתי הולם ואף חיים באשליה שהם בעלי יכולות יוצאות דופן בזכות הכישורים המילוליים החזקים שלהם.

אחד המאפיינים המרכזיים לקות למידה לא מילולית, שמקשה פעמים רבות על האבחון, הוא הפער העצום בין יכולת החשיבה המילולית הגבוהה של הילד לבין יכולות הביצוע הנמוכות במבחנים בכלל ובמבחני אינטליגנציה בפרט. את מאפייני הלקות נהוג לחלק למספר תחומי תפקוד שונים: אקדמי, מוטורי, רגשי וחברתי:

​

מאפיינים בהתנהלות לימודית (תחום אקדמי):

• קושי ביכולת חשיבה מופשטת.

• קושי בקריאת גרפים, מפות או כלים נוספים הדורשים הבנה של סמליות.

• קושי במתמטיקה – נובע מהקושי בהבנת ייצוגים ומושגים מופשטים.

• זיכרון מילולי יוצא דופן ואוצר מילים גבוה בהרבה מהממוצע.

• יכולת קריאה טובה בהרבה מיכולת ההבנה והניתוח של הטקסט.

• קושי בקריאת שעון.
   

מאפיינים של לקות למידה לא מילולית בפן החברתי:

• קושי להבין ולקרוא סימנים ורמזים שאינם מילוליים, למשל הבעות פנים ושפת גוף.

• קושי בהבנת מסרים לא מילוליים כמו סרקזם, אירוניה, ציניות והומור בכלל.

• קושי בהבנת רגשות האחר והבנת סאב-טקסט.

• קושי בבהבנה של קודים חברתיים ובהתאמת השיח לסיטואציה (למשל דיבור גבוה מדי עם קבוצת השווים, שיכול לגרום לתפיסת הילד כמתנשא או חכמולוג).

• דברנות מופרזת.
   

מאפיינים של לקות למידה לא מילולית בפן הרגשי:

• קושי בהתמודדות עם שינויים בשגרה המוכרת

• קושי בקבלת ביקורת

• נטייה להתבודדות והימנעות מסיטואציות חברתיות מאתגרות

• דימוי עצמי נמוך

• חרדה, פוביות שונות, התנהגות אובססיבית
   

מאפיינים של לקות למידה לא מילוליתבפן המוטורי:

• קושי במוטוריקה עדינה (למשל עבודה עם מספריים, שריכת שרוכי נעליים)

• נטייה להתקלות בחפצים ולנפילות רבות

• בעיות קוארדינציה

• כתב יד לא קריא

• קושי ברכישת מיומנויות כמו רכיבה על אופניים, מסירה ותפיסה של כדור וכד'
   

למה קשה לאבחן לקות למידה לא מילולית?

הקשיים המרכזיים העומדים בפני אבחון מוקדם הם:
1. הדמיון בין מאפייני הלקות למאפייני הרצף האוטיסטי, במיוחד תסמונת אספרגר.
2. הפער בין היכולות המילוליות הגבוהות, שבאות לידי ביטוי בגיל מוקדם, לבין קשיי ההתארגנות והביצוע שבאים לידי ביטוי רק מאוחר יותר

    במחצית השנייה של הלימודים היסודיים.
בגלל אתגרי האבחון, ילדים רבים עם לקות למידה לא מילולית, סובלים מסטיגמה שלילית ונתפסים כחסרי יכולת, עצלנים ושאינם רוצים לשתף פעולה. מערכת החינוך, מצידה, מציבה בפני הילדים הללו דרישות הולכות וגוברות להבנה מופשטת ברמה גבוהה והדבר רק מגביר ומבליט את הקושי שלהם.

איך מטפלים בלקות למידה לא מילולית?

במרבית המקרים נעשה שימוש בהוראה מתקנת שמחזקת את יכולות הילד במקצועות לא מילוליים ומקנה אסטרטגיות למידה אפקטיביות.

אך הטיפול והתמיכה בילד ובמשפחתו מקיפים עוד מספר תחומים מרכזיים:
בפן המשפחתי – הבנה שהקשיים שחווה הילד הם מאפיינים של לקות מוכרת, מסייעת בשיפור העמדה הרגשית של ההורים אל מול האתגרים ובגישה שלהם אל הילד ואל המערכת הלימודית והחברתית הסובבות אותו. האבחון מסייע להם להפסיק לכעוס ולהתאכזב ולהתפנות ליצירת תוכנית סיוע לילד.
בפן הארגוני – יצירת סדר יום צפוי ומובנה, ציפיות ברורות ומשימות שמחולקות לרכיבים קטנים ובהירים, שהילד מסוגל להפנים ולבצע.
בפן הלימודי – התאמת המערכת למאפייני הלקות של הילד: הכתבה לבוחן בעת מבחנים, התעלמות משגיאות כתיב, מבחנים בעל פה, אישור שימוש במחשבון ועוד. שיח יותר קונקרטי ופחות אבסטרקטי, העצמת והבלטת הצדדים החזקים של הילד ומניעת התעמרות.
בפן הרגשי – טיפול מותאם, אישי או קבוצתי, מסייע לילד לשפר את יכולותיו הרגשיות והחברתיות, להבין מסרים לא מילוליים וקודים חברתיים ולשפר מיומנויות.

​​

לקות למידה בלתי מילולית: מאפיינים ומיתוסים:

אף על פי שאנשים רבים מדי מאמינים שלקות למידה לא מילולית משפיעה לרעה רק על כישורים חברתיים וחולפת ככל שמתבגרים, לקות למידה התפתחותית זו פוגעת גם ביכולת להכין שיעורי בית, מובילה לקשיים במתמטיקה, בפתרון בעיות ובהבנת הנקרא ואינה משתפרת ללא התערבות מקצועית מוקדמת. 

יתרה מכך, הבעיות בדרך כלל מחמירות ונעשות גלויות יותר ככל שילדים ובני נוער מתבגרים, שכן התסמינים הופכים לבולטים יותר ככל שהם נתקלים ביותר מצבים חברתיים חדשים ומאתגרים הדורשים יותר שימוש בחשיבה מופשטת לא מילולית בהשוואה לחשיבה מילולית.

באותה מידה, בעוד המיתוס השכיח ביותר בנושא לקות למידה בלתי מילולית הינו שאנשים המאובחנים עם לקות למידה ספציפית זו אינם חכמים, במציאות תלמידים וסטודנטים עם NVLD מפגינים נקודות חוזק רבות, כולל הישגים מילוליים גבוהים והתפתחות שפתית מוקדמת.

ההנחה הרווחת בקרב מורים ואנשי חינוך רבים כי לקות למידה לא מילולית הינה הפרעה נוירולוגית נפוצה מאוד באוכלוסייה הכללית גם כן אינה נכונה, מכיוון שהסטטיסטיקה מראה שליקויים בתקשורת או חשיבה בלתי מילולית שכיחים הרבה פחות מאשר סוגי לקויות למידה מבוססות שפה, כמו דיסלקציה ודיסגרפיה.

בנוסף, חשוב לציין כי לקות למידה בלתי מילולית (NVLD) והפרעת קשב וריכוז (ADHD) מתארות שתי הפרעות נוירולוגיות הנבדלות זו מזו וההתערבויות המקצועיות המומלצות לכל אחת מלקויות אלו לרוב שונות לחלוטין, זאת על אף שאנשים רבים הסובלים מ-NVLD עלולים להיות מאובחנים בטעות עם ADHD.​